‫שת חייל מייצא,
‫ורחוק מפניני מחר,
‫בתך בעלי ובעלה,
‫ושלה לא יחסה.
‫גמלת הוא טוב ולא רע,
‫כל ימי חייה.
‫דרשת צמר ופשטים, ‫ותס בחפץ כפיה.
‫היית כאן יוצא לך,
‫ממרחק תביאי לחמאר.
‫ותקום בעוד לילה,
‫ותיתן תרף לב אתה,
‫וחוק לנערותיה.
‫זה ממסע דוותיקה חיהות, ‫מפריקה פה על התקרן,
‫חג רבי עוז מותניה,
‫ותאם את זרותיה.
‫תאם מה כי טוב סחרם,
‫לא יכבה בלילה נרם.
‫אה,
ידיה שלך בקישור,
‫אה, וחפה אתה מחופר לי.
‫קפא פרסה לאני,
‫וידיה שילחה לאביון.
‫לא עובדירה לביתה משלג,
‫כי כל ביתה לבוא שנים,
לבוא שנים.
‫מרוודים, רסתלה,
‫שש וארגמן לבושה,
‫נודה בשערים ברלה,
‫ושפטורים זקני הארץ.
‫סדין עשתה בתמכון, ‫וחגו נתנה לקנאני,
‫עוז ואדם לבושה,
‫ותשחק ליום אחרון.
‫היא הפתחה בחוכמה ‫ותורת חסד על לשונה.
‫צופייה נלכות ביתה,
‫ולחם רצות לא תוכל,
לא תוכל.
‫כמו בני אבי השרועה,
‫בעלה והללה,
‫רבות בנות הסוחל ‫והתלית על כולנו.
‫שגחן בבל היופי,
‫ישיית אדוני תטלל.
‫תנו לה מפיל ידיה,
‫ועללו אבא שערים מעשיה.
‫אשת חייל נמצא,
‫ורחוק מפנימי מכבר.
‫בתח בלב בעלה,
‫לשלל לא יהיה נחשב.