המוכשר החיצנו עקם בבוקר
עד ישנה והוא תולד את הכביסה
ובמכתב על המקבר
חוזר ושוב אומר
זו את הגיבורה
פילוסוף שמדבר עם העיניים היה ברור שהוא הראש להרעיות
כשזה הזמן עם הבנים אין מלחמות ועניינים הוא רק איתם
שכולם נרדמים אני קופץ על בניינים מלא שריקות מקדויים ומה איתך
אחד הקצה אחד נשאר אחד יוצא אחד עובר לגום מעבר לענן
המופנם הכי פרוע שהכרתי
מתגעגע לעוצמות שבשתיקה
אני זוכר את הזמנים בין הדמה לעננים לרופ איתך
אני מוצא אותך בתר של הוויסקי ובדברים שלא אמרנו מעולם
תזרוק מילה לאלוקים כי הוא מקשיב לגיבורים אוהב אותך
כשכולם נרדמים אני קופץ על בניינים מלא שריקות ומקדויים ומה איתך
אחד הקצה אחד נשאר אחד יוצא אחד עובר לגום מעבר לענן
כשכולם נרדמים אני קופץ על בניינים מלא שריקות ומקדויים ומה איתך
אחד הקצה אחד נשאר אחד יוצא אחד עובר לגום מעבר לענן